האם אפשר ללמוד כיצד לעצב אסטרטגיית על?
זה בדיוק מה שג'ון לואיס גדיס מנסה לעשות, בדרכו המיוחדת, ובסיוע של חברים כמו תוקידידס, טולסטוי, אוגוסטינוס, פון קלאוזביץ', סון דזה, מקיאוולי וישעיהו ברלין. גדיס, במסע חוצה דורות, יבשות, ניצחונות ומפלות, חושף קשרי גומלין מורכבים ומופלאים שמובילים הנהגות ואומות להכרעה או לתבוסה.
נדבר על החברה הישראלית, המילואימניקים, החיים בעורף, התשתיות, תרחיש העלטה, שימורים במקלט, אמון בהנהגה, חטופים בשבי, פצעים ותיקון, נחישות וחרדה. שנה אחרי, נדבר על תהליך התאוששות. כי אחרי שנה, נדמה שאין מנוס מלדבר עליו, גם אם תחילתו עוד רחוקה
שיחה על מה שקורה בעצבים שנמצאים בעורף שלכם, על מה שאתם יכולים לזהות על הקיר בגיל שנה וחצי, על מבחן המרשמלו, על השנה הראשונה של החיים, על איך להבין בני אדם, על מוליכות חשמלית, על טראומות, על דטרמיניזם, על פטליזם, על סגירת מעגל, על קשר עין, על תיקון
שיחה על מעמדות, על עיניים בהירות, על ברק אובמה, על פריבילגיה, על גזענות, על ווקיזם, על פוליטיקת זהויות, על מרטין לותר קינג, על לונדון ותל אביב, על רשתות, הודים, גרמניה הנאצית, תדהמה ושברון לב, קריאה אחרי 7 באוקטובר, ייאוש והשלמה
על כוחה המפתיע של תורת המשחקים להסביר התנהגויות של בני אדם, מאת משה הופמן וארז יואלי
כשהאריס מציגה רשימת חמישה ספרים אהובים (והיא עשתה זאת לפני כארבע שנים, כאשר נכנסה לנעלי סגנית הנשיא), לא צריך לשאול ״למה דווקא את אלה היא אוהבת״ אלא לשאול ״למה דווקא את אלה היא מציגה לראווה״
צעקה קמה כאשר הממשלה הודיעה על כוונה לקצץ בתקציב הספריות הציבוריות. אנחת רווחה נשמעה כאשר הקיצוץ הפך לתוספת תקציב, אם כי לתוספת נוספו גם כמה שינויים בדרכי חלוקת הכסף, שיש להם משמעות. וכל זה כמובן קרה במתכונת המוכרת של טייס אוטומטי: הממשלה החליטה את מה שהחליטה ולא לגמרי ברור מדוע, המתנגדים התנגדו להחלטה, וגם כאן לא לגמרי ברור מדוע, ההחלטה שונתה בעקבות הביקורת, ושוב – מי יודע מדוע.
רק הגעתי, אבל מספיקות שלוש פגישות עם יהודים המעורים בקהילה כדי להתרגל לכך שזו המציאות החדשה של היהודים כאן, וגם שלנו בישראל. יהיו לה השלכות על אקדמאים ישראלים שרוצים לצאת למחקר בעולם. יהיו לה השלכות על בתי הוצאה. יהיו לה השלכות על החשיפה של ישראלים לתרבות העולם, ועל החשיפה של העולם לתרבות ישראלית. בקרוב ממש תוכלו לקרוא עוד מאמרים בנושא הזה במגזינים אמריקאים נחשבים, שכבר שלחו כותבים לראיין אמנים ישראלים. בקרוב ממש תוכלו לראות כיצד אווירת הדה-לגיטימציה מכרסמת בכוחה של ישראל לספר את הסיפור שלה.
