מתי ספר מתיישן וכבר אין טעם לקרוא אותו?
ספר איננו עיתון, או מגזין. מספר יש ציפיה לתוחלת חיים ארוכה יותר. זה מה שמצדיק את השקעת הזמן בקריאה שלו. מצד שני, ספר שעוסק בתחום ידע מתפתח צריך להיות מעודכן
ספר איננו עיתון, או מגזין. מספר יש ציפיה לתוחלת חיים ארוכה יותר. זה מה שמצדיק את השקעת הזמן בקריאה שלו. מצד שני, ספר שעוסק בתחום ידע מתפתח צריך להיות מעודכן
האם ניהול נכון של חנויות ספרים, מחויבות לקהילה, מאפשר קיום תוסס וכלכלי של חנות ספרים בעידן הנוכחי – או שאולי הבעיה מהותית יותר: ספרים כבר אינם מוצר שיש בו כדי להצדיק קיום של חנות פיזית
ידענו מה רצינו. ידענו מה הכיוון הנכון. זה מוכרח להיות משהו שמתקשר למלחמה. זה מוכרח להיות משהו שמתקשר למלחמה מגוונת, לא תמונה ספציפית שכולם מזהים – נגיד, אריאל שרון עם התחבושת על המצח, שמוכרת כתמונה של מלחמת יום כיפור, נגיד, המארינס האמריקאים מניפים את הדגל באיוו ג׳ימה, גם זו תמונה שממקדת את הקורא באירוע ספציפי. רצינו משהו יותר כללי
אולי זה חיבור הגיוני. דווקא מי שספרים נראים בעיניו יותר חשובים, דווקא מי שסבור שלספרים יש יותר כוח והשפעה, הוא גם מי שיטרח לצנזר חלק מהם. כלומר, לסנן את מה שעלול להשפיע לרעה (בעיניו כמובן)
לא קל להכריע בשאלה איזה ספרים צריך לקרוא באיזה גיל. יש הסבורים שילדים ידעו לבד מה טוב להם ומה לא, ושמוטב פשוט לתת להם לבחור בספריה במה שירצו. יש מי שמעדיפים פיקוח של מבוגרים. וברור שמרגע שיש פיקוח, ישנה שאלה של קריטריונים
מה היה קורה אילו. ב-5 בדצמבר הרוסים החלו את מתקפת הנגד במוסקבה. ב-7 בדצמבר היפנים תקפו את ארה״ב, ב-11 בדצמבר היטלר הכריז מלחמה. אם יש שישה ימים ששינו את העולם, אלה בוודאי מתחרים חזקים על התואר הזה
האתגר של הכותבים הוא לרתק ברעיונות חדשים. האתגר של הקוראים הוא לקרוא, ולא רק את מה שהם מסכימים איתו מראש
כנראה שסואל לא ישכנע ישראלים רבים להפריט את מערכת הבריאות. אבל הוא כותב מחונן, בהיר, חכם ומנומק. איך נכון להכיר אותו? הנה, דילמה של ספרים