״הבן של רוזה״, כתב דוד בן גוריון ביומנו.

אבל הרבה לפני שהיה הבן של רוזה – היתה רוזה.

רוזה היתומה. רוזה שחיה ביערות. רוזה המהפכנית שבורחת. עולה על ספינה. לירושלים, לגליל, לחיפה. יש לה אקדח. יש כף יד זמינה לסטירה. לאישה הקשוחה הזאת, שאומרת בדיוק את מה שהיא חושבת. רוזה כהן. רוזה האדומה.

ד״ר נורית כהן, חוקרת ההיסטוריה הציונית, מתעדת את חייה של אישה שהשאירה אחריה רק מכתב משמעותי אחד. מעין פורסט גאמפ של הסיפור הציוני, לא לגמרי בחזית, אבל כל הזמן ברקע. כשהיהודים עוד בשטעטל, היא שם. כשיש פרעות ומהומות, היא שם. על ספינת המעפילים המפורסמת, היא שם. במושבה כנרת, היא שם. בהגנה, היא שם. בתנועת הפועלים, היא שם. בעיצובה של תל אביב, היא שם. רוזה מתנערת, רוזה מפקדת, רוזה מחנכת, רוזה מקימה משפחה, ומגדלת בן ובת. הבת תהיה מזכירת קיבוץ ומחנכת. הבן יהיה רמטכ״ל וראש ממשלה. רוזה כבר לא תהיה שם.

החיים קצרים, ושלה קצרים במיוחד. החיים סוערים, ושלה סוערים במיוחד.

האם מדובר בסיפור ציוני? זו שאלה שניתנו לה תשובות שונות בזמנים שונים. האם מדובר בסיפור שלנו? על זה תמיד היה קל להשיב.

שמואל רוזנר

ד"ר נורית כהן היא היסטוריונית ואוצרת של תערוכות היסטוריות. היא מכהנת כסמנכ"ל התוכן במרכז יצחק רבין לחקר ישראל וממקימי המוזיאון הישראלי הפועל בו. נוסף על כך, היא אוצרת המוזיאון בגבעת התחמושת, המוקדש למערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים, ועמיתה במכון למדיניות העם היהודי. ספרה פליטים יהודים במלחמת העצמאות זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

"הספר "רוזה: מסע ציוני מהפוגרום ברוסיה עד רצח רבין" מאת ההיסטוריונית נורית כהן, משרטט את נתיבי חייה, ומצליח להעמיד דיוקן עשיר ומיוחד של אישה שהסתפקה במועט כדרך חיים… הוא תיקון הולם לדמותה, לבני תקופתה וזמנם. בפרסומו מקבלים הם כעת את שעתם היפה בזיכרון הקולקטיבי."

לאה ענבל דור, ynet

ביקורות והמלצות על ספרה הקודם "פליטים יהודים במלחמת העצמאות"

"לא יכולתי להניח מידי את ספרה הצנוע של נורית כהן־לוינובסקי "פליטים יהודים במלחמת העצמאות". עיתוי הופעתו מושלם. היא חקרה מה התרחש ביישובים שהתרוקנו מנשים ומילדים תחת האש הערבית, שפרצה ב־1947 מייד עם החלטת האו"ם להקים מדינה יהודית…. 600 אלף יהודים חיו אז בארץ, ו־10 אחוזים מהם הפכו לפליטים. ב־69 מכלל 148 הקיבוצים פונתה אוכלוסייה בלתי לוחמת." 

דן מרגלית, ישראל היום 

"פליטים יהודים במלחמת העצמאות", ספרה של ההיסטוריונית נורית כהן־לוינובסקי, יצא אל הדוכנים סמוך לסוף מלחמת "צוק איתן". בין השאר הספר בא לומר לנו כי פינוי יישובים לסוגיהם, בצו או בהחלטה מקומית, החל בהתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל במאה ה-19, ומאז לא חדלו. המחברת אוחזת בקרני השור בהארתה, שההיסטוריוגרפיה הציונית העדיפה להבליט דווקא את המיטב, היאחזות הרואית בקרקע. 

שלמה נקדימון, הארץ

"מתחת לכל השאלות הפרקטיות האלה מסתתרת שאלה ערכית, שימיה כימי הציונות: לפנות או לא לפנות. באחרונה פורסם ספר מעולה שמתעד את הפינוי הנרחב של אזרחים ב-1948 (נורית כהן-לוינובסקי, 'פליטים יהודים במלחמת העצמאות')"

נחום ברנע, ידיעות אחרונות