זה בולט לעין כמעט בכל שנה, אבל השנה בולט קצת יותר. למה יותר? כי השנה אירועי 7 באוקטובר הם לב האירוע הספרותי. הזוכה בפרס – ״הספר היהודי של השנה״ בארה״ב – הוא ספר על 100 מקורבנות הטבח. ספר של כתבת הארץ לי ירון. באנגלית. הוא לא יצא עדיין בישראל, ואם ייצא (ואני מניח שאולי ייצא) הוא יבוא אחרי שרבים מאוד מסוגו כבר יצאו בעברית. כלומר, משלל הספרים על אירועי 7 באוקטובר, היהודים בישראל קוראים את הספרים שלהם, היהודים באמריקה קוראים את הספרים שלהם. חפיפה, יש פה ושם, אבל היא רחוקה מלהיות מלאה. רחוקה מלהיות משמעותית. כנראה שרובכם לא קראתם את ״הספר היהודי הטוב של השנה״.
גם אני לא קראתי את הספר של לי ירון. אני מניח שאם זכה בפרס, הוא כנראה ספר טוב. קראתי את קו התלם של אמיר תיבון, שיצא באנגלית וגם בעברית, וגם הוא עוסק באירועי 7 באוקטובר, מזווית אישית יותר. הוא זכה בארה״ב בפרס לאוטוביוגרפיה וממואר. הפרס היהודי המדובר. צריך לומר גם את זה: הפרס הלאומי לספרים יהודיים כולל הרבה מאוד קטגוריות, וזוכים בו כל שנה הרבה מאוד ספרים. אולי קצת יותר מדי. מצד אחד – שיזכו כמה שיותר. למה לא. באמריקה יוצאים הרבה מאוד ספרים מאת יהודים ועל יהודים, ויש טעם לכבד רבים מהם בפרסים. מצד שני, ריבוי של פרסים קצת מטשטש את רושם הזכייה בפרס הגדול. יש את ה-זוכה. ויש הרבה מאוד זוכים.