אבל אנחנו עם ספרים, ולא עם אישים, עם סמית׳ ולא עם הארט. מי ברשימת הספרים שלו? אפשר להירגע, גם התנ״ך שלנו. התנ״ך ״העברי״ כפי שהוא מכונה בספר, להבדיל מהתנ״ך הכולל גם את הברית החדשה. וישנם האיליאדה והאודיסאה, המלחמות הפלופונסיות, האי צ׳ינג (ספר התמורות) הסיני, הרפובליקה של אפלטון, הדאו דה ג׳ינג, האינאיס של וירגיליוס הרומי, הקוראן, האופנישדות של ההינדואיזם, הנסיך של מקיאוולי, האתיקה של שפינוזה, מלחמה ושלום של טולסטוי, המסתורין הנשי של בטי פרידן, ועוד ועוד.
נזכרתי ברשימה הזאת למשמע שיחה בין הפיזיקאי לורנס קראוס לבין התיאולוג בארט ארמן על השאלה איזה ספר היה יותר משפיע או חשוב, התנ״ך (במקרה של ארמן, מדובר על הקובץ הכולל את הברית ה״ישנה״ וה״חדשה״) או ה״פרינקיפיה מתמטיקה״ של אייזיק ניוטון. ״אני לא חושב שאפשר להתווכח על זה״, אמר ארמן. באלפיים השנים האחרונות, כך התיאור שלו, ההיסטוריה של המערב היתה שזורה בתיאולוגיה של הכנסייה. חיי הדת, הקהילה, התרבות, גם המדע, היו תוצר של הממסד הכנסייתי. ואם כך, ״איזה ספר יכול להשתוות לזה?״
ארמן הוא חוקר של הברית החדשה, וכתב לא מעט ספרים, גם ספרי מחקר וגם ספרים לקריאה של הציבור הכללי, על הנושאים שמעניינים אותו. הוא כתב על ״ישו ההיסטורי״, הוא כתב על המחלוקות הגדולות של הנצרות המוקדמת, הוא כתב על ההיסטוריה של הברית החדשה. שישה מספריו היו רבי מכר משמעותיים. בהם ״איך ישו הפך לאלוהים״ ו״הבעייה של אלוהים״, ספר שנושאו הוא כשלון התנ״ך להשיב על השאלה מדוע אלוהים מאפשר סבל.
כאמור, בשיחה עם קראוס, שהוא יהודי ואתאיסט – לא סתם אתאיסט אלא מטיף לאתאיזם – מי שתורתו העדר-אמונתו – הם ניסו לברר את שאלת הספר המשפיע ביותר. ארמן חשב שהתשובה כמעט טריוויאלית לנוכח ההיסטוריה האנושית. קראוס ניסה לאתגר אותו. בהקשר לעולם המודרני, זה שמאפשר לנו לשוחח באופן שבו אנחנו משוחחים – שיחה מצולמת בזום – אפשר להציע אוסף אחר של ספרים. קראוס מנה שניים – שניהם כמובן מופיעים ברשימה של מרטין סיימור סמית׳ – הדיאלוג של גלילאו והפרינקיפיה של ניוטון. הספרים האלה ״שינו את העולם לפחות כמו״ התנ״ך ״ואולי יותר״.
ומה אמר ארמן? ״אני מסכים לגמרי״. בעצם לא ברור שיש ביניהם ויכוח. השאלה איננה מי משפיע יותר אלא מי משפיע יותר מתי. ארמן הביט לאחור אלפיים שנה. בכלל האלפיים, הוא זיהה את התנ״ך כספר הכי משפיע. קראוס ניסה להרהר מנקודת מבטו של האדם החי במאה ה-21, מה הספר שהשפיע על חייו יותר. מסקנתו הייתה שהספרים שחוללו את המהפכה המדעית הם המשפיעים ביותר.
״אמרתי בהיסטוריה של הציוויליזציה״, הסביר ארמן. לא ארבע מאות שנה, אלפיים שנה.
״ומה עם התנ״ך העברי״, שאל אותו קראוס. למה בעצם לא לדבר עליו, בלי הברית החדשה.
לזה היתה לארמן תשובה שאולי לא תאהבו: בלי הברית החדשה, התנ״ך היה בסך הכל (הוא לא אמר ״בסך הכל״) אוסף של כתבים שמשתמשים בהם ״כמה מיליוני בני אדם״. ובמילים אחרות: השפעתו של התנ״ך העברי היא פועל יוצא של התוספת – הברית החדשה. היא שהפכה את הספר שלנו לספר גלובלי.