הלב עם אוקראינה, אבל הראש מתקשה לוותר על רוסיה? אז מה ישראל צריכה לעשות: לנהל מדיניות חוץ מוסרית ברוח ״נביאי ישראל״, או לנהל מדיניות חוץ של אינטרסים קרים? שאלנו את דוד בן גוריון ואת מנחם בגין, וקיבלנו תשובות מפתיעות
שיחה עם עמית סגל על חיילים בלבנון, תדמית ורלבנטיות, פרה אדומה, עברית של חוצלארץ, שלמה ארצי, יואל מרקוס, רוחניות ומדע, שמאלנות ודמוקרטיה, שטחיות ורצינות – וגם קצת פוליטיקה
מג׳ינגיס חאן ועד ולדימיר פוטין, למנהיגים יש מניעים מגוונים לצאת לקרב. לפעמים זה עלבון, לפעמים הערכת יתר או חסר של אוייב, לפעמים צורך בבטחון. תמיד יש סיבה (אבל לא תמיד טובה)
משה בר סימנטוב ושמואל רוזנר משוחחים על שלושה ספרים (ואז גם על עוד כמה): עיין ערך: אהבה של גרוסמן, העולם של אתמול של צווייג, האדם מחפש משמעות של פרנקל. בדרך, הם מדברים על שואה ותקומה, על נוסטלגיה וישראל של פעם, על אלוהים, על ציונות והעם היהודי, וקצת על נתניהו
כמה בני אדם צריך בעולם? כרגע נראה שאו שיהיו יותר מדי (צרות מסוג אחד), או שיהיו פחות מדי (צעירים – צרות מסוג אחר). איך הגענו למצב הזה? תשאלו את קיסינג׳ר, או את מלתוס, או את חוסני מוברק, או שתאזינו
רצינו לדבר על שלושה ספרים, ובאמת דיברנו קצת על למה טולסטוי טעה. אבל הרבה יותר על המבט של ילדים, על מטופלים שמותר לגרש, על חרדת נטישה וחרדת מוות (אין לה!), על מה באמת חשוב. שמואל רוזנר מארח את עינת נתן