המרחב-זמן מתעתע מאוד. החלקיקים בגרעין האטום קטנים מאוד. פונקציית הגל של מכניקת הקוונטים מוזרה מאוד. המפץ הגדול היה מזמן מאוד. החורים השחורים רחוקים מאוד.
מה לנו ולכל אלה? מה לנו ולתגליות המסתוריות של הפיזיקה המודרנית? התמונה הגדולה שמצייר הפיזיקאי-פילוסוף שון קרולמספקת סוג של תשובה על השאלות הללו. תשובה מהדהדת שאומרת: הכול! חוקי הפיזיקה המודרנית, הגילויים והתובנות, החידושים וההפתעות, הם לא רק מפתח להבנת המדע, הם גם המפתח המשוכלל ביותר להבנת מקומנו – מקום בני האדם – ביקום; להבנת משימתנו – משימת בני האדם – בחיינו הקצרים מאוד.
ספרו של קרול הוא מסע ססגוני ולעיתים מאתגר, בשדות המדע והפילוסופיה. מסע דילוגים מאלקטרומגנטיות, לקאנט, לאנטרופיה, לאיינשטיין, לאריסטו, למורכבות אלגוריתמית, לסינפסות במוח, לניוטון, לזומבים, למפץ הגדול. וזה איננו מסע דילוגים אקראי: זה מסע שיש לו יעד. יעדו של קרול הוא ליישב מצוקה שנובעת מגילויי המדע. אם החיים הם בסך הכול ״מערכת מורכבת של תגובות כימיות משולבות, המוּנעת על ידי משוב ואנרגיה חופשית״, מה תכליתם? מה תכליתנו? ״רעיונות כמו ׳משמעות׳ ו׳מוסריות׳ ו׳תכלית׳ אינם מצויים בשום מקום בתיאוריית הליבה של השדות הקוונטיים״, הוא כותב. אבל הוא לא מסתפק בזה. הוא לא מסתפק בהבהרה של המדע ובהשארה של המצוקה.
קרול רוצה לשכנע אותנו, בעזרת המדע, שהעולם עובד בדרך מסוימת. והוא רוצה לשכנע אותנו, בעזרת הפילוסופיה, שגם בעולם שפועל בדרך המסוימת הזאת יש לבני האדם מקום, ויש להם אפשרות למצוא משמעות ושמחה.
״יכולות להיות לנו שתי דרכים, שנשמעות שונות מאוד, לתאר את העולם: סיפור ברמת הפיזיקה, וסיפור ברמת האדם״, הוא כותב. לפעמים, לעיתים קרובות, נדמה שהדרכים הללו מובילות להתנגשות. אבל הנהג הזהיר והחכם קרול יוכיח לכם שאפשר לנווט בהן בבטחה, ולראות נופים שאין כמותם ליופי.
שמואל רוזנר

שון קרול
מלמד פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, וחבר במכון סנטה פה. הוא קיבל תואר דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד, ולימד במשך שנים ארוכות במכון הטכנולוגי בקליפורניה (קלטק). מחקריו המוקדמים עסקו בקוסמולוגיה, בתורת השדות הקוונטית ובכבידה, והמאוחרים יותר עוסקים בשאלות שיש להן אופי פיזיקלי-פילוסופי, כמו אנטרופיה, ציר הזמן, היווצרות המרחב-חלל ועוד. קרול כתב כמה ספרים רבי מכר, על תורת הקוונטים, תורת היחסות, ציר הזמן. סדרת ההרצאות המצולמת שלו ״הרעיונות הכי גדולים ביקום״ נצפתה על ידי מאות אלפי בני אדם, ומספר דומה של בני אדם מאזינים לפודקסט השבועי שלו, Mindscape, העוסק במדע ובפילוסופיה. על קרול אפשר ללמוד עוד באתר האינטרנט שלו:
Home Page

"באינטליגנציה עמוקה ובשפה ברורה וחסרת יומרות, שון קרול מבטא יפה את תפיסת העולם שהציע הנטורליזם העכשווי. נושאים קשים כמו רצון חופשי, כיוון הזמן ומקור המשמעות והמוסר מתבררים באלגנטיות ובעזרת תובנות עמוקות. התמונה הגדולה מראה כיצד תפיסת העולם המדעית מעשירה את הבנתנו את היקום ואת עצמנו. זהו תיאור אמין של הידע שלנו על היקום, וגם מדיטציה שלווה על הצורך שלנו במשמעות. ספר שכולם צריכים לקרוא."
קרלו רובלי, מחבר שבעה שיעורים קצרים בפיזיקה
"[קרול] שוזר את החוטים של אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ופילוסופיה כשטיח סיפורי חלק. שון קרול מרתק אותנו במה שגילינו ביקום ומזכיר לנו להיות צנועים ביחס למה שעדיין לא הבנו. אבל בסופו של דבר, המשמעות של כל זה היא מה שמזין את נשמתך בסקרנות".
ניל דה-גראס טייסון, מחבר אסטרופיזיקה למי שאין לו זמן
למרבה המזל, קרול הוא ידען רחב אופקים. תיאוריו את החשיבה העדכנית ביותר על מיקרוביולוגיה או תיאוריית המידע מיומנים לא פחות מחקירת הקשרים בין אנטרופיה לזמן או הבהרת הסטטיסטיקה הבייסיאנית… המגע העדין של קרול במדע כולל גם מעט פילוסופיה. הידע שלו בנושא לא רק מעשיר את התיאור של ספרו בתיאוריות עכשוויות אלא מוסיף גם לחלקים ההיסטוריים שלו. הוא יודע טוב יותר מאשר לנסות לחלק הוגים מהעבר הרחוק לשתי ערימות מסודרות שכותרתן "מדען" ו"פילוסוף". לדוגמה, במקום להאשים את גליליאו בנפילתה של הפיזיקה האריסטוטלית כמקובל, קרול מקפיד לתת קצת קרדיט לג'ון פילופונוס, תאולוג ובלשן מאלכסנדריה של המאה השישית, ולז'אן בורידן, איש המאה ה-14 באוניברסיטת פריז.
אנתוני גוטליב, ניו יורק טיימס