על מה ולמה הדיון הזה? הוא מתחיל ממצוקה. זו מצוקתו של האדם הקורא בעולם של שפע גדול. מי שמנוי לשירות כמו נטפליקס מכיר את המצוקה גם מהעולם של הצפייה. איזו סדרה נראה היום? מדפדפים ומדפדפים, ומרוב אפשרויות נגמר הערב בלי שרואים שום דבר. או שבוחרים אקראית ונופלים על הדבר הלא נכון. או שמקשיבים להמלצה של חברים, ומגלים שלחברים יש טעם אחר. וכל הזמן תוהים: האם כאשר אנחנו צופים בזה, אנחנו לא מחמיצים את ההוא? זה ה״פומו״ המפורסם של העידן שלנו. פומו – Fear of Missing Out. כלומר, הידיעה שבעודנו עושים דבר אחד, אנחנו מחמיצים דבר אחר, אולי טוב יותר, או מעניין יותר. בחרת בספר על תורת היחסות, כנראה שלא תקרא באותו הזמן ספר על תורת הקוונטים. בחרת ספר על ההיסטוריה של מלחמות נפוליאון, אבל בדיוק יצא ספר על המלחמות הפוניות!
לא קל לבחור ספר בעולם של שפע. שיטה יכולה להועיל. נדמה לי שכבר כתבתי פעם על מישהו שאני מכיר, שבכל תחילת שנה מזמין מאמזון (הוא קורא באנגלית) את הספרים שהופיעו הכי הרבה פעמים בטבלאות ההמלצה השנתיות של העיתונים הגדולים בארה״ב. כלומר, ספר שהופיע כמומלץ, נאמר, גם ברשימה של הניו יורק טיימס, גם ברשימה של המגזין אטלנטיק, וגם ברשימה של העיתון וול סטריט ג׳ורנל – יוזמן. את גודל החבילה אפשר לקבוע לפי הזמן הפנוי לקריאה. ספר לחודש? הזמינו 12 ספרים מומלצים. ספר לשבוע? זה נהיה קצת יותר מסובך, אבל אפשר להזמין ללא גבול.
מה חסרונה של השיטה הזאת? יש כמה חסרונות. נעזוב את שאלת הקריאה באנגלית, כי אפשר לאמץ מודל דומה גם לקוראים בעברית. החסרון העיקרי הוא הצורך בהמתנה, קריאה בהשהיה. נניח שהחודש יוצאות שתי ביוגרפיות חדשות של צ׳רלס דרווין (ויוצאות!), ונניח שדארווין מעניין אתכם (ומעניין!), ונניח שכבר כתבו עליהן ביקורת מצוינת באחד העיתונים (וכתבו!), למה שתרצו להמתין עד לרשימות המומלצים של סוף השנה כדי להזמין לקריאה רק בשנה הבאה את הביוגרפיה של דרווין? האמת היא, שאת המאמר הזה החלטתי לכתוב בגלל שתי הביוגרפיות החדשות. הן שהציתו אצלי דיון פנימי בנוסח ״לקרוא או לא לקרוא״. כי מצד שני – אם תזמינו ביוגרפיה מומלצת עכשיו, לכו תדעו מה יהיה מחר. יכול להיות שמחר תגלו שהביוגרפיה הבאמת-טובה של דרווין יוצאת רק בעוד חודש, ושאם הייתם ממתינים הייתם דווקא רוכשים אותה, ולא את זו שרכשתם. ושעכשיו כבר קראתם ביוגרפיה, ולא תקראו עוד אחת, ובקיצור, עשיתם את הבחירה הלא נכונה.
עם הרכישה השיטתית יש עוד בעיות. חוץ מהצורך בהמתנה (אם השיטה היא לחכות לסיכומי סוף השנה), השיטה גם מונעת מכם הפתעות, לטובה ולרעה. אם בוחרים מרשימות מומלצים אמינות, אין נפילות. לא יכול להיות שספר שהיה ברשימת המומלצים של שלושה-ארבעה עיתונים ומגזינים חשובים יהיה ספר גרוע. אולי הוא לא יהיה לטעמכם, אולי תחליטו שיכולתם גם בלעדיו, אבל גרוע הוא לא יהיה. האם זה טוב שספר לא יכול להיות גרוע? אם רוצים לוודא שלא מבזבזים זמן זה טוב. אם רוצים לשמר ממד של התרגשות בפתיחתו של ספר חדש – האי-ודאות שנלווית אליו, הדאגה שמא יאכזב, התקווה שיפתיע ויסעיר – בחירה שיטתית היא מעשה קצת דכאני. כמו נהיגה במכונית אמינה מאוד, שאין סיכוי שתפתיע אתכם. מרגיע, כן. מסעיר, לא בהכרח.
מצד שני, בחירה לגמרי לא שיטתית היא מעשה של טירוף. מה זה לגמרי לא שיטתית? להיכנס לחנות, להחליט מראש שרוכשים את הספר החמישי בשורה, לא משנה מה יהיה, ולרכוש. פעם זה יהיה רומן רומנטי, פעם זה יהיה ספר על תורת המשחקים, פעם זה יהיה תרגום אזוטרי של סופרת צרפתית נידחת. אבל לא שיטתי זה גם לסמוך על המלצות אקראיות של חברים (אלא אם יש לכם שיטה: אני קורא כל ספר ששמואל ממליץ עליו), או על ביקורת מזדמנת בעיתון (אלא אם יש לכם שיטה: אני קורא כל ספר שמבקר מסוים ממליץ עליו), או על פרסומת שתפסה את אוזניכם ברדיו (סוד גלוי: הפרסומת תמיד תבטיח לכם שהספר שהיא עוסקת בו הוא הספר הכי מרתק). בחירה באופן הזה, שנדמה לי שהיא הבחירה של רוב בני האדם, עושה אתכם סוג של מהמרים. יש ריגוש – ובצידו גם לא מעט בזבוז זמן. כמה מהספרים שאתם בוחרים הם באמת אלה שכדאי לקרוא עכשיו, יותר מכל ספר אחר שיכולם לקרוא באותו הזמן?
אפשר לומר: ממילא אי אפשר לקרוא הכל, וממילא כל ניסיון לקרוא רק את מה שהכי טוב (בהנחה שיש בכלל דבר כזה שאפשר איכשהו להסכים עליו) לא יכול להצליח, כי יש הרבה יותר מדי. קריאה לא צריכה להפוך לעוד מטלה של סדר, משמעת, שיטה ותבנית. בקריאה צריך להשאיר מרחב לספונטניות.
אפשר לומר גם הפוך: ממילא כבר לא נשאר לכם הרבה זמן לקריאה, ממילא העולם מלא בפיתויים אחרים, שאפשר להתפנות אליהם – אין טעם לבזבז דקות יקרות על מה שלא וידאתם היטב שאתם באמת רוצים.
ננסה הצעה: מה אם תבחרו ספר כמו שאתם בוחרים בית מלון לחופשה, או כמו שאתם בוחרים יעד לחופשה, או כמו שאתם בוחרים מסעדה. האם כאשר אתם בוחרים את כל אלה אתם מקפידים שיתאימו לכם? כאשר אתם בוחרים את כל אלה אתם מוודאים שלא יצא שבזבזתם זמן על היעד הלא מתאים? נסו להשקיע את אותו סוג של מחשבה בבחירת הספר הבא שלכם. אולי דווקא אם תעשו כך, אולי תופתעו מהבחירות החדשות שלכם.
תזכורת: הרשמו לניוזלטר שלנו, כדי לקבל עדכונים פעם בחודש על מה שקורה כאן.
והזמנה פתוחה למה ש(אולי) עוד לא שמעתם בפודקסט של הקיפוד והשועל, כולל:
שיחות
מיה בר-הלל, העולם נהיה יותר רציונלי?
מיכאל אברהם, למי בדיוק אתה מתפלל?
אניטה שפירא, מי מנצח, היסטוריה או ספרות?
יצחק בן ישראל: אתה לא מודאג מהרמה הנמוכה?
מיכה גודמן: מה הטעם להתפלסף?
מהדורות סולו
המלכה, המלך ומלך מלכי המלכים
האם אנחנו בדרך לסדר עולמי חדש?
מה אם הסינים ישתלטו על העולם?
מה עם המוסר – ככה עושה מדינה יהודית?
האם יש טעם להתווכח?
