בכל שנה אני בודק מה החמצתי, אם החמצתי. אי אפשר לקרוא הכל, קודם כל כי יש הרבה, וגם כי לא הכל מעניין אותי, וגם כי יש גבול לזמן שאפשר להשקיע בקריאה, ויש גבול לממון שאדם רוצה להשקיע ברכישת ספרים, ומקום שנגמר על הכוננית (ואל תאמרו: זרוק! אני גרוע בלזרוק ספרים). ובכל זאת, אם יש ספר שכולם חושבים שהוא נפלא, ולא שמתי לב אליו, אולי כדאי לשים אליו לב, בין אם כדי לקרוא ולהנות, בין אם כדי לרכוש זכויות, ולהוציא בישראל.

אז הנה חדשות טובות: הספר שזכה לשבחים יותר מכל ספר אחר הוא ספר שקראתי. הוא נקרא An Immense World. הוא עוסק בעולם החי, ובאופן שבו בעלי חיים משתמשים בחושים שלהם, ובמה שאפשר ללמוד מזה על בני האדם. ספר של אד יונג. ספר שמוזכר ב – שימו לב – 14 רשימות שונות של הספרים הכי טובים של 2022. גילוי נאות: לא עברתי על 14 רשימות, את זה עשו האנשים הטובים של Literary Hub. יונג מוזכר בכולן. הוא מוזכר גם בארבע הרשימות שסקרתי בעצמי לשם השוואה: אלה של העיתון ניו יורק טיימס, של העיתון וול סטריט ג׳ורנל, של המגזין טיים ושם המגזין ניו יורקר.

אבל החדשות הטובות אינן שקראתי את הספר. החדשות הטובות היא שהספר ייצא בעברית. הלוואי ויכולתי לומר שייצא אצלי, בסדרת הקיפוד והשועל. אבל ידידתי מאיה להט-קרמן, העורכת הראשית של ספרי העיון בהוצאת כנרת-זמורה, רכשה את הזכויות ומוציאה אותו אצלה. זה יקרה עוד כמה חודשים. הספר גדול, צריך לתרגם, לערוך, ולעשות זאת ברמה טובה. אבל שווה לחכות. אלא אם אתם קוראים אנגלית בנינוחות שאינה נופלת מזו של קריאת עברית.

איך מסכמים שנה? צירפתי כאן טבלה. יש בה שש עמודות. בעמודה השמאלית, שמות של ספרים. אלה תשעת ספרי העיון המומלצים של שני העיתונים החשובים בארה״ב, בצד השמאלי, ניו יורק טיימס, בצד השמרני, וול סטריט ג׳ורנל. רק שני ספרים מופיעים בשתי הרשימות: הספר של יונג, וספרה של רייצ׳ל אביב Strangers to Ourselves, שעוסק במחלות נפש, ביציבות נפשית, בהתאוששות מקריסה. גם הוא מופיע בכל ארבע הרשימות שהשוויתי. הוא מופיע, בסך הכל, בתשע רשימות. האם יתורגם לעברית? איני יודע. אולי. יש סיכוי. אפשר להניח שהסיכום שאביב תתורגם גדול מהסיכוי שהואה זו יתורגם, למרות שהממואר שלו, Stay True, הופיע בעשר רשימות של הספרים הכי טובים.

הואה זו הוא אמריקאי ממוצא טאיוואני. הספר שלו כתוב היטב, מרתק, אבל מתאר מציאות שמעניינת אמריקאים הרבה יותר מאשר ישראלים. מציאות של חיי מהגרים, דור ראשון ושני, באמריקה. זה לא אומר כמובן שאי אפשר לקרוא את הספר גם בעברית, לשאוב ממנו השראה, למצוא בו עניין. זה כן אומר שהסיכוי להחזיר את ההשקעה המסחרית בתרגום, עריכה והדפסה קצת נמוך יותר. ישראלים – ובזה אין הבדל בינם לבין אזרחי מדינות אחרות – מתעניינים יותר במה שקרוב ללב ולתרבות. בישראל יותר מאשר במקומות אחרים. ביהודים יותר מאשר בעמים אחרים.

מעבר לזה, לכל קורא.ת יש את העניינים שלו ושלה. אצלי זו היסטוריה אמריקאית. לכן קראתי את הספר של סטייסי שיף על סמואל אדמס. הוא מופיע בשתיים מארבע הרשימות שהשוויתי, ובסך הכל מופיע ב-4 רשימות. את סטייסי שיף אתם אולי מכירים בזכות ספרה האחד שכן תורגם לעברית. ספר מופתי על דמותה המסתורית של קליאופטרה. הזכרנו אותו בהסכת שלפני אחרון שהקלטנו, על צירופי מקרים. למעשה, הכותרת להסכת – בגלל מסמר קטן או אף ארוך – מתייחסת לאף של קליאופטרה. על האף שלה, שהיה ארוך מדי, או קצר מדי, או בדיוק במידה הנכונה, אנחנו מדברים קצת בהסכת. שאתם כמובן מוזמנים להאזין לו, כשאתם ממתינים להזמנה מחו״ל, עם הספרים המומלצים, עד שתגיע בדואר.

תזכורת: הרשמו לניוזלטר שלנו, כדי לקבל עדכונים פעם בחודש על מה שקורה כאן.

והזמנה פתוחה למה ש(אולי) עוד לא שמעתם בפודקסט של הקיפוד והשועל, כולל: 

שיחות

יובל שטייניץ, איך אתה יודע שיש אלוהים?

מיה בר-הלל, העולם נהיה יותר רציונלי?

מיכאל אברהם, למי בדיוק אתה מתפלל?

יצחק בן ישראל: אתה לא מודאג מהרמה הנמוכה?

מיכה גודמן: מה הטעם להתפלסף?

מהדורות סולו

מה כבר אמריקה עשתה בשבילנו?

המלכה, המלך ומלך מלכי המלכים

האם אנחנו בדרך לסדר עולמי חדש?

מה אם הסינים ישתלטו על העולם?

מה עם המוסר – ככה עושה מדינה יהודית?