fbpx

מאמרים

article icon
ספרתי חמישה ספרים שאני מוכן להניח שיש אפשרות שיתורגמו. נניח, ביוגרפיה של בזוס. אבל קשה לראות מישהו מתרגם ביוגרפיה של ננסי רייגן
1619-project-cover
סלוגן הקיפוד יודע
הרשמה לניוזלטר

מאמרים קודמים

עוד כמה מילים על הספרים הכי טובים של 2021

העשיריה של הניו יורק טיימס זו הרשימה שכולם מחכים לה. מי שנכנס לעשיריה בדרך כלל מרוויח מכירות יפות, והרבה תשומת לב. מי נכנס השנה? כרגיל, עשרה. אחד מהם, ביוגרפיה של סילביה פלאת׳. אחר כך יש את ג׳ונטינס, שעוסק בענייני גזע. ויש את ילדה בלתי נראית, שעוסק בענייני… גזע, וגם מעמד כלכלי. ויש ספר שבוחן אתרי מפתח בתולדות העבדות, ומה קרה להם מאז. כלומר, גזע.

יש כמה עוד כמה ספרים שאינם דווקא על אמריקה והבעייה הגזעית שכל כך מעסיקה אותה. אחד מהם, יפה ומעניין הוא ״כאשר אנחנו מפסיקים להבין את העולם״. ספר שעוסק החיים המסוכסכים של מדענים דגולים שהפכו את תמונת העולם שלנו, או סתם את העולם שלנו. כמו פריץ הבר, הכימאי שגם שיפר מאוד את היכולת האנושית לגדל צמחים ולדשן אותם, וגם את היכולת האנושית להרוג בנשק כימי. או כמו וורנר הייזנברג, שהיה מחלוצי תורת הקוונטים. הספר שמוזכר כאן עוסק בין השאר בחוויותיו של הייזנברג באי הלגולנד, שבו נעשתה פריצת הדרך המחשבתית שלו, אבל מי שרוצה תיאור פחות ספרותי, ויותר מדוייק של מה שקרה בהלגולנד יכול לבחור ספר אחר – של הפיסיקאי קרלו רובלי – ושמו פשוט ״הלגולנד״. הוצאת כתר פרסמה ספר אחד של רובלי גם בעברית, שגם הוא מומלץ מאוד. שבעה שיעורים קצרים בפיזיקה. והספר האחרון שלו, ״המציאות היא לא מה שהיא נראית״ בכלל חגיגה. לחובבי מדע בכלל, פיזיקה בפרט, ותורת הקוונטים בפרט-בפרט.

הניו יורק טיימס לא המליץ על הספר של ניו יורק טיימס כאחד מספרי השנה. מן הסתם מתוך תחושה שזה לא יהיה אתי. אל דאגה, את העבודה עושה עבורו הוושינגטון פוסט, שממליץ על 1619 במסגרת מניית חמישים ספרי העיון של השנה. 1619 הוא שמו של הפרוייקט המאוד שנוי במחלוקת של העיתון, שבעצם כותב מחדש את ההיסטוריה האמריקאית כהיסטוריה של משעבדים שבמרכזה הטרגדיה של השחורים. כבר כאשר יצא, כגיליון מיוחד של העיתון, חולל סערה גדולה של תגובות ותגובות נגד. טענות על אי דיוקים ועל הגזמות קצת קלקלו לעיתון את החגיגה ואילצו אותו לבצע שיפורים והתאמות, שניכרים בפורמט הספר, המרחיב את היריעה ומדייק אותה. ובכל זאת, המחלוקת לא שככה. 1619 אולי איננו הספר הכי טוב של 2021, אבל הוא ודאי הספר שעורר את הסקנדל הכי גדול באמריקה, ושהשפעתו על המציאות החברתית ועל התודעה הפוליטית היא המורגשת ביותר.

כמה מחמישים הספרים של הפוסט ייראו אור בתרגום לעברית? תשובה ברורה אין לי כמובן, כי אני לא יכול לדעת מה יחליט כל עורך בכל הוצאה. אבל ניסיתי לעשות הערכה ריאלית, ולמנות את מה שיש סיכוי כלשהו שיתורגם. התשובה היא, לא הרבה. לא קרוב לחמישים, גם לא לעשרים. ספרתי חמישה שאני מוכן להניח שיש אפשרות שיתורגמו. נניח, ביוגרפיה של בזוס. אולי תעניין מישהו. אבל קשה לראות מישהו מתרגם ביוגרפיה של ננסי רייגן, או ספר על כשלונותיו של השירות החשאי האמריקאי, או על קהילות של שחורים מהמאה ה-17 עד המאה ה-21. אמריקה מתעניינת באמריקה. ישראל מתעניינת בישראל. יש כמה תחומי עניין משותפים – נאמר, פיזיקה – אבל רובם לא טיפסו השנה לרשימת הטובים ביותר.

 

 

הקודמים

למה אנחנו לא משנים את דעתנו, אפילו כשאנחנו טועים

קיפשו-אקסטרה: שיחה עם פרופ׳ עזר גת על ספרו החדש ״קיבעון אידיאולוגי״ (אנגלית, אוקספורד). על האבולוציה, הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והפוליטיקה שהובילו אותנו לעולם מקוטב, שבו קשה לבני אדם לשנות דעה, וקשה להם לדבר עם המחנה היריב

להמשך »

תורת כותרות הספרים על רגל אחת

מעת לעת אני חוזר לשמות של ספרים, בדרך כלל, כאשר יש התלבטות ביחס לשמו של ספר חדש. ועכשיו אני מתלבט עם שני כותבים על שני שמות. ספר אחד על היסטוריה ישראלית, ספר אחד על כלכלה התנהגותית

להמשך »