fbpx

מאמרים

article icon
כנראה שסואל לא ישכנע ישראלים רבים להפריט את מערכת הבריאות. אבל הוא כותב מחונן, בהיר, חכם ומנומק. איך נכון להכיר אותו? הנה, דילמה של ספרים
מאבריק, הביוגרפיה של תומס סואל
סלוגן הקיפוד יודע
הרשמה לניוזלטר

מאמרים קודמים

יומן קריאה: להשקיע בכלכלה של תומס סואל

אין לי מושג כמה ישראלים קראו את ״יסודות הכלכלה: מדריך לאזרח״ של תומס סואל. הוא מונח אצלי על השולחן, מהדורה משנת 2015, כלומר, מעודכנת לא מעט לעומת המהדורה הראשונה. בדיעבד גיליתי שיצא גם בעברית, אבל במהדורה המוקדמת. הוצאת שלם, שנת 2006. טוב שהוציאו את הספר. אבל לא בטוח שהוצאת שלם היא זו שיכולה להבטיח תפוצה נרחבת ומספר קוראים גדול, והספר הזה ראוי לתפוצה נרחבת ולמספר קוראים גדול (גדול, הכוונה כמה אלפים, קשה לראות עשרות אלפים מתעמקים ב-600 עמודים על כלכלה). 

ספריו של סואל בעברית בהוצאת שיבולת

למה בכלל להיזכר בתומס סואל, כלכלן אמריקאי? יש לזה סיבה. לפני כמה חודשים, בערך באמצע שנת 2021, יצאה לאור ביוגרפיה מעניינת של סואל. כותרתה Maverick, שזה לא בדיוק המקבילה באנגלית ל״מבריק״, אלא משהו שמשלב מבריקות ועצמאות. מיהו ״מאבריק״ באנגלית? מי שאיננו חושב עם העדר. על הסנטור הרפובליקני לשעבר, ג׳ון מקיין, הרבו לומר שהוא ״מאבריק״, כי לא תמיד עשה מה שהמפלגה רוצה, ולא תמיד אמר מה שפופולרי. על סואל אומרים שהוא מאבריק מהרבה סיבות, אבל נדמה שאחת העיקריות שבהן היא העובדה שסואל הוא כלכלן שחור, שמציג עמדות שבדרך כלל מזוהות עם שמרנות של לבנים. גם עמדות כלכליות שמרניות, וגם התנגדות למה שנראה בעיניו כאופנה מזיקה של ״התקרבנות״ של מיעוטים, אופנה של מגיע לי, שתו לי, תנו לי. 

זו גם הסיבה לכך שספריו בישראל נרכשו ויצאו בהוצאות שמרניות. קודם שלם, הרצינית וכבדת הראש, ואחר כך סלע-מאיר, הלעומתית והלוחמנית. האתר השמרני מידה מפרסם מעת לעת טורים מפרי עטו של סואל. בולטים בהם טורים המערערים על הטענה שיש אפשרות להשיג ״שיוויון חברתי״. ספרו של סואל, ״המרדף אחר צדק קוסמי״, עוסק בתעתוע הזה בהרחבה. זה הספר המומלץ מהשניים שיצאו תחת סלע-מאיר (בסדרה שיבולת). השני עוסק במערכת החינוך, ושקוע בקרבות של אמריקאים על חינוך ציבורי מול חינוך פרטי, שהרלבנטיות שלהם לישראל קיימת אך פחותה. 

כמובן, זו חולשה שניכרת בכל הספרים של סואל, אלה שיצאו בעברית ואלה שלא, בהקשר לקורא הישראלי. הוא חי באמריקה, הוא נלחם מלחמות של אמריקה. יש מי שמנסים לייבא את המלחמות האלה גם לישראל, אבל בדרך כלל נכשלים. דוגמה טובה: מערכת בריאות פרטית מול ציבורית. כמו שסואל מעדיף מערכת חינוך פרטית, כך הוא מעדיף גם מערכת בריאות פרטית, מופרטת. הוא מציג נתונים שאין ספק שהם נכונים, כמו העובדה שמערכת ציבורית גורמת לכך שבני אדם מבקרים יותר אצל הרופאים שלהם (כי זה חינם, או כמעט חינם). כלומר, במערכת ציבורית, שבה אף אחד לא צריך לחשוב על כסף, יהיה בזבוז. 

אבל ישראל חיה היטב עם המערכת הציבורית שלה, ושלא כמו באמריקה, גם לא ממש מתווכחת עליה. שם, באמריקה, השאלה של ביטוח בריאות ציבורי לכל קורעת מחנות פוליטיים, והיא אחד מסימני ההיכר המובהקים של השסע בין ימין לבין שמאל. כאן, בישראל, אין ויכוח כזה. אין מי שמציע – או, כדי לדייק, כמעט אין מי שמציע – להפריט את מערכת הבריאות ולהפוך אותה למשהו שדומה יותר למה שיש היום באמריקה. אולי משה פייגלין היה רוצה מערכת כזאת. אולי כמה מהרדיקלים שבקוראי הספרים של שיבולת היו רוצים מערכת כזאת. אבל רוב הישראלים, המציצים אל מעבר לים, ולעימות על מבנה מערכת הבריאות האמריקאית, לא לגמרי מבינים למה שמעצמה עשירה תתעקש להתנהל כמו מדינת עולם שלישי, עם מערכת בריאות מביכה בסרבול שלה, מביכה ביכולת שלה לספק תרופה לחלק ניכר מהציבור, מתישה בהתעסקות שלה בכסף. 

אז לא, כנראה שסואל לא ישכנע ישראלים רבים להפריט את מערכת הבריאות, ואולי גם לא ישכנע רבים להפריט את מערכת החינוך (הקייס בהקשר לחינוך יותר חזק, ושלא כמו מערכת הבריאות, מערכת החינוך הישראלית איננה מודל שיש להתקנא בו או ללמוד ממנו). אבל הוא כותב מחונן, בהיר, חכם ומנומק. איך נכון להכיר אותו? הנה, דילמה של ספרים. הביוגרפיה החדשה (לקוראי אנגלית), מספקת הזדמנות למי שרוצים לקבל הרבה על רגל אחת. קצת מסואל המוקדם, קצת סיפור אישי, קצת מסואל המאוחר, ארוחת טעימות שמספקת היכרות, אבל לא לעומק. אפשרות אחרת היא לקרוא את אחד מספריו הקצרים. שני הספרים של שיבולת קלים לקריאה, פרובוקטיביים במידה, חדשים יחסים. 

ההעדפה שלי היא ״כלכלה בסיסית״ על שש מאות ומשהו עמודיו. ספר קריא, ניסיון להציג את עקרונות הכלכלה כפי שסואל מפרש אותם, בלי מתמטיקה ומשוואות מורכבות. ספר שמכיל את כל מה שבא אחריו. אם אלה העקרונות, ברור מה צריך לעשות עם צדק חברתי, עם מערכת החינוך, עם העדפה מתקנת, עם דיור ציבורי. סואל מציג תיק מפורט ומרשיע נגד דיור ציבורי, נגד הגבלה על גובה השכירות, נגד ניסיונות של הממשלה למשטר שוק חופשי של בעלי דירות ושוכרי דירות. הוא פשוט מוכיח שזה לא עובד. בשום מקום זה לא עובד. גם כשנדמה שזה עובד – זה לא עובד. אפשר לקרוא קטע מהספר שעוסק בפיקוח על מחירים בלינק הזה. זה קטע שמעלה הרהורים נוגים על תוכניות שיזמו שרי אוצר כמו משה כחלון, יאיר לפיד ואחרים, במטרה לצמצם את מצוקת הדיור ולהוריד את מחירי הדיור. זה קטע שאפשר להבין ממנו למה קריאה בכתביו של סואל, בין אם תקבלו את התיאוריות שלו ובין אם לא תקבלו אותן (וכדי לא לקבל אותן, צריך לנמק מדוע לא מקבלים אותן – כאן תוכלו למצוא ניסיון אחד לעשות זאת), היא השקעה טובה. 

 

 

הקודמים

למה אנחנו לא משנים את דעתנו, אפילו כשאנחנו טועים

קיפשו-אקסטרה: שיחה עם פרופ׳ עזר גת על ספרו החדש ״קיבעון אידיאולוגי״ (אנגלית, אוקספורד). על האבולוציה, הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והפוליטיקה שהובילו אותנו לעולם מקוטב, שבו קשה לבני אדם לשנות דעה, וקשה להם לדבר עם המחנה היריב

להמשך »

תורת כותרות הספרים על רגל אחת

מעת לעת אני חוזר לשמות של ספרים, בדרך כלל, כאשר יש התלבטות ביחס לשמו של ספר חדש. ועכשיו אני מתלבט עם שני כותבים על שני שמות. ספר אחד על היסטוריה ישראלית, ספר אחד על כלכלה התנהגותית

להמשך »