ישראל קנוהל משוטט על הבמה המקראית, בוחן את סיפוריה, פוגש את גיבוריה, ומוצא תשובות מרתקות לשאלת הרוע. מה המשמעות הסמלית של הצבת הכרובים בשער גן העדן? מה פשר הזעקה ״קדוש קדוש קדוש״ של השרפים? מהו התוהו ומהו הבוהו? מה המחלוקת הגדולה של ישעיהו וירמיהו? האם השטן כן או לא הסית את דוד? ומדוע התנכל לאיוב?
שיחה – וגם ויכוח – על מי רוצה שוויון, על בן גוריון, על לוויתן מסוכן, על כנסת חלשה, על משיחיות משפטית, על משברים חברתיים, על זכות הצבעה לנשים, על ציפיות נמוכות, על הסכמות רחבות, על חוקה, חוקה אנורקטית וחוקה רזה
על אלוהים של לייבניץ, הכריזמה של שפינוזה, סיבה ותוצאה, דטרמיניזם, חירות, בחירה חופשית, יוסף ואחיו, ניהיליזם וניטשה, עבר ועתיד, מרקסיזם, רוע, חנה ארנדט, ג׳ינגיס חאן. האם זו השיחה הטובה שבכל השיחות האפשריות על התאודיציאה?
שיחה על שירה, על אלוהים, על מחסומים, על נשיות, על חינוך, על דליה ולאה, על חלף עם הרוח, על אלתרמן, על זך, על חריזה, על פייסבוק, על סונטות, על התרחקות, על אבל, על אליטיזם, על אגוצנטריות, על חשיפה. מה עושה משוררת כשהיא קמה בבוקר?
מסע הרפתקאות ביולוגי-פילוסופי לפיצוח החידה הגדולה: מהו בעצם הדבר הזה שאנחנו קוראים לו ״חיים״?
ספר מסקרן וגם קצת מאתגר, למי שלא חוששים מאתגרים, של פרופ׳ אלוף יצחק בן ישראל וגיא פינקלשטיין.
כמעט אף אחד לא רצה שפקיסטאן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. כמעט אף אחד לא רצה שצפון קוריאה תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. כמעט אף אחד לא רוצה שאיראן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד… ומה אז?
בכל שנה בדצמבר, לפעמים כבר בסוף נובמבר, אני עובר בסקרנות על רשימות הספרים הנבחרים של השנה בעולם. כמה מהם קראתי? כמה מהם ארצה לקרוא? מה מלמדת הרשימה על מצב הרוח הכללי של הוצאות הספרים ושל הקוראים? אלה שאלות מעניינות, שאני מנסה לפענח בעזרת כמה רשימות מכמה עיתונים מובילים
הסיכום שלנו לכבוד פרק המאה, נקודת ציון שכמעט מחייבת לעצור לרגע ולהתבונן לאחור
קשה לבדוק במדויק את הטענה הבאה, אבל ככל שבדקתי אותה ברפרוף היא כנראה נכונה: פעם זה לא היה כך. פעם הקהל הישראלי לא היה מנותק כל כך ממה שחשוב ומרכזי בעולם היצירה העולמי
