האם יש לכם העדפה מוקדמת לנושא של הביוגרפיה הראשונה או השנייה? נניח שאתם מעדיפים לקרוא על אמריקה של המאה ה-19, כי על המאה ה-20 אתם כבר יודעים מספיק – במקרה כזה, גרפילד. נניח שאתם מעדיפים פעילים כריזמטיים על פני נשיאים נשכחים – במקרה כזה, קינג. זו ביוגרפיה וזו ביוגרפיה, זה מנהיג וזה מנהיג, אבל גם אם אינכם יודעים כלום על קינג או על גרפילד, יש מספיק סימנים שיאפשרו לכם לפתח העדפה מוקדמת לקורות חייו של אחד מהם.
יש כמובן הרבה מאוד ספרים במחירים נמוכים שלא קראתי ואינני מכיר. ההמלצה אקראית, מרפרפת. היא בעיקר הזמנה: צאו לשוטט, חפשו גם אתם את מה שמזמן רציתם לקרוא, ולא ידעתם שאפשר כמעט בחינם.
העובדה שהספר חמורו של משיח יוצא כעת מחדש, ומעורר שוב דיון, ומצית שוב מחלוקת, מעידה על ערכו. כאמור, לא אהבתי אותו, אך אין מנוס מהודאה שכנראה שהיה בו יותר מכפי שראיתי אז
איזה ספר היה יותר משפיע או חשוב, התנ״ך או ה״פרינקיפיה מתמטיקה״ של אייזיק ניוטון. ״אני לא חושב שאפשר להתווכח על זה״, אמר חוקר הנצרות בארט ארמן
לו היה ממנה את סוסו לוועדת שיפוט, כמעשה הקיסר קליגולה, אפשר היה לטעון שהמינוי לא ראוי, ועל כן יש להחרים את הפרס. אבל זה לא מה שקרה. השר מינה ועדה סבירה בהתחשב בנסיבות ובעמדות שלו. מכאן, הדרך פתוחה לכל תגובה
מה כתב פאוסט? הוא כתב ספר שתכליתו ברורה. לקחת כלים מארסנל העקרונות של הדיון בתלמוד ובכתבי חז״ל, ולהציע אותם לשימושו של הישראלי בן ימינו. כלים שמשמשים בניהול חיים, בניהול אנשים, ובהתמודדות עם אתגרים מסוגים שונים. כלים שיכולים לשמש גם בזירה הפרטית וגם בזירה הציבורית. אפשר להתווכח אם צריך כלים כאלה.
נשים נושאות על ראשן את דתיותן כמגדל גבוה, וגם מצטופפות ליד דוכן הספרים שמציע להן את מה שבאף בית כנסת או בית ספר דתי (והאמת, גם לא בבית ספר חילוני) לא היו מקריאים בקול
אם פיליפ רות׳, או נורית זרחי, מודיעים במפגיע על פרישה, או חצי פרישה, הם מבקשים להעביר מסר. הם מבקשים לומר: עבר זמננו. זו אמירה אישית, וגם אמירה תרבותית
