ישראל קנוהל משוטט על הבמה המקראית, בוחן את סיפוריה, פוגש את גיבוריה, ומוצא תשובות מרתקות לשאלת הרוע. מה המשמעות הסמלית של הצבת הכרובים בשער גן העדן? מה פשר הזעקה ״קדוש קדוש קדוש״ של השרפים? מהו התוהו ומהו הבוהו? מה המחלוקת הגדולה של ישעיהו וירמיהו? האם השטן כן או לא הסית את דוד? ומדוע התנכל לאיוב?
שיחה על מוסקבה, בגדד, שכם. שיחה על ישו, הרבנות, השריעה. שיחה על שורשים בפרסטרויקה, לימודים באולפנה, מסעות במזרח התיכון. על האמן ומרגריטה, הזמן הצהוב, נישואים בסיישל, זהות עיראקית, תקווה סורית, רוסית ואיטלקית. ועל תהילים בשדה התעופה
שיחה על כוכבים, ציביליזציות, תגליות, שיחה על בינה, בינה מלאכותית, בינה חייזרית, בינה אלוהית, על מזחלות באוקיינוס, על מכוניות בחלל, על תורת המיתרים, על מרכז היקום, על גלילאו, קופרניקוס, איינשטיין, אילון מאסק. על קנאה אקדמית, על צניעות קוסמית
שיחה על מהפכת התווים, מוזיקה אטונלית, איוואן איליץ׳, שבע הופעות בשבוע, על באך, שטוקהאוזן, מיילס דייויס, טיילור סוויפט, גאולה כהן, טולסטוי, יובל נח הררי, אורי צבי גרינברג, כתיבה בעט, לויים בבית המקדש, קדוש קדוש קדוש, פועלים סינים, ילדות ברמת גן, הפסנתר המושווה. ועל חיים עם משמעות.
כמה ספרים קראתם בשנה החולפת? אם לא קראתם אף ספר – קל לזכור. אם קראתם אחד – די קל לזכור. אולי אפילו תזכרו את שם הספר. אם קראתם כמה בודדים, אולי לא תזכרו בדיוק כמה, תצטרכו להעריך, שלושה, חמישה? אם אתם מייחסים לקריאה ערך, יש סיכוי שקצת תגזימו למעלה, כדי להרגיש טוב. כך הם בני אדם, יש להם ״הטיית רצייה״. כלומר, נטייה לענות באופן שתואם את הנורמות המקובלות בחברה.
השאלה כמה מספרי ״הפרס הלאומי היהודי״ בארה״ב מתפרסמים גם בעברית, זוכים לתשומת לב גם בעברית, היא שאלה מעניינת, משום שיש בה כדי להעיד על האפשרות של שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם לייצר ביניהן שיח תרבותי בעל משקל.
בכל שנה בדצמבר, לפעמים כבר בסוף נובמבר, אני עובר בסקרנות על רשימות הספרים הנבחרים של השנה בעולם. כמה מהם קראתי? כמה מהם ארצה לקרוא? מה מלמדת הרשימה על מצב הרוח הכללי של הוצאות הספרים ושל הקוראים? אלה שאלות מעניינות, שאני מנסה לפענח בעזרת כמה רשימות מכמה עיתונים מובילים
