מה מניע את גלגל ההיסטוריה? גדי היימן לוקח את קוראיו למסע מסחרר שמתנהל בשני צירים: ציר אחד הוא ציר הוויכוח: מהו הגורם המכריע שמעלה ומוריד ציוויליזציות. הציר השני הוא ציר העלילה: איך קמו ונפלו ציוויליזציות.
על מדע, על משיחיות, על התנשאות, על גאולת ישראל, על בן גוריון, על ז׳בוטינסקי, על רומנטיקה, על קרן וקסנר, על ישעיהו ברלין, על ברל כצנלסון, על אהבה, על בר כוכבא, על עמוס עוז, על הרמב״ם, על אסטרולוגיה, על תפילין, על כאוס, על אמונה, על ברכט, על שטיחים פרסיים. ועל הסכנה להתהפך בסיבוב
שיחה עם שלושה רבנים על אברהם, על קורח, על קין, על בר מצווה, על ארכיאולוגיה, על פילולוגיה, על סרח בת אשר, על משה, על עשו, על הפרוכת, על אבל אישי ואבל לאומי, על הפרשה הכי קשה, על דמותו של האל, על מורכבות, על שניים מקרא ואחד תרגום. שיחה על פרשת השבוע, מנהג קבוע
נדבר על כלבים, על חתולים, על מדרשים, על שעשועים, על גליציינרים, על רשעות, על ביקורת, על קורצוויל, על שוקן, על ברנר, על חילון, על העלייה השנייה, על צעירים, על קוראים, על פרשנות – על גאונות
שבע פרשות מוכרות מאוד מההיסטוריה הציונית-ישראלית, שעופר אדרת מציג מחדש, בדרכו המיוחדת.
בקרב האנשים המכירים בבסיס המדעי של הממשות רווחת ההכרה… כי בסופו של דבר די קל להבין כל מיני עניינים פילוסופיים כמו חירות וכמו מוסריות ותכלית. אנחנו אוסָפים של אטומים, ועלינו להיות נחמדים זה כלפי זה. כמה קשה זה כבר יכול להיות? קשה קשה – ושון קרול מסביר
כשהאריס מציגה רשימת חמישה ספרים אהובים (והיא עשתה זאת לפני כארבע שנים, כאשר נכנסה לנעלי סגנית הנשיא), לא צריך לשאול ״למה דווקא את אלה היא אוהבת״ אלא לשאול ״למה דווקא את אלה היא מציגה לראווה״
צעקה קמה כאשר הממשלה הודיעה על כוונה לקצץ בתקציב הספריות הציבוריות. אנחת רווחה נשמעה כאשר הקיצוץ הפך לתוספת תקציב, אם כי לתוספת נוספו גם כמה שינויים בדרכי חלוקת הכסף, שיש להם משמעות. וכל זה כמובן קרה במתכונת המוכרת של טייס אוטומטי: הממשלה החליטה את מה שהחליטה ולא לגמרי ברור מדוע, המתנגדים התנגדו להחלטה, וגם כאן לא לגמרי ברור מדוע, ההחלטה שונתה בעקבות הביקורת, ושוב – מי יודע מדוע.
רק הגעתי, אבל מספיקות שלוש פגישות עם יהודים המעורים בקהילה כדי להתרגל לכך שזו המציאות החדשה של היהודים כאן, וגם שלנו בישראל. יהיו לה השלכות על אקדמאים ישראלים שרוצים לצאת למחקר בעולם. יהיו לה השלכות על בתי הוצאה. יהיו לה השלכות על החשיפה של ישראלים לתרבות העולם, ועל החשיפה של העולם לתרבות ישראלית. בקרוב ממש תוכלו לקרוא עוד מאמרים בנושא הזה במגזינים אמריקאים נחשבים, שכבר שלחו כותבים לראיין אמנים ישראלים. בקרוב ממש תוכלו לראות כיצד אווירת הדה-לגיטימציה מכרסמת בכוחה של ישראל לספר את הסיפור שלה.
