מאמרים

article icon
מהדורות של ספרים במדינות שונות מקבלות צורה שונה. לא תמיד – אבל לעיתים קרובות. עניין של הטעם המקומי, של שפת העיצוב של הוצאת הספרים
the-bomber-mafia-cover-1
סלוגן הקיפוד יודע
הרשמה לניוזלטר

מאמרים קודמים

הדרך לכריכה הישראלית של כנופיית המפציצים

כריכה של ספר. כמה היא חשובה? אף אחד לא יודע. מצד אחד – זה חלון הראווה. מצד שני – ספר לוקחים ליד כדי לקרוא, לא כדי להביט בעיצוב. הטקסט הוא המתנה, העיצוב הוא הנייר המרשרש שאפשר לקרוע כדי לפתוח אותה. ובכל זאת, הכריכה משדרת מסר: למי הספר מיועד. על מה הוא מדבר. לכנופיית המפציצים יש כריכה מקורית, של המהדורה האמריקאית, שצבעה כחול-שמיים, והכתובת עליה בצהוב (ראו מימין). היא מאוד מינורית. האיטלקים תרגמו את הספר, ובחרו לו כריכה אחרת. יש דמיון בין שתיהן, המטוס הבודד, גיבורו של הספר. יש גם הבדל, בצבעים, בטון.

מהדורות של ספרים במדינות שונות מקבלות צורה שונה. לא תמיד – אבל לעיתים קרובות. עניין של הטעם המקומי, של שפת העיצוב של הוצאת הספרים. הנה, כך נראה ספר קודם של גלדוול, באנגלית Outliers בעברית ״מצוינים״. קצת דומה (כי יש גולות) – אבל מאוד שונה:

7 כריכות
במקרה של הספר החדש, מדובר לא רק על ספר אלא גם על סדרה חדשה, שיש לה קשת מסויימת של צבעים שרצינו להתאים לה, ויש לוגו שצריך להתכתב עם שאר העיצוב. מראש היה לנו ברור, שהכריכה האמריקאית לא מתאימה לנו. מה שאומר שאמרי זרטל, המעצב המצוין של ספרי הוצאת כנרת זמורה דביר, צריך לעבוד.מכאן מתחילות התלבטויות: האם גם אנחנו הולכים על מטוס אחד, או אולי יותר? זה התחיל בצילום ששלחתי לו בווטסאפ. ״מה דעתך על זה?״ (ראו למעלה).אחר כך באו סקיצות. יש לנו סקיצות עם מטוס אחד, ויש סקיצות עם שניים. יש מטוסים מתרחקים ויש מתקרבים. יש גם אפשרויות אחרות. חשבנו על האפשרות שעל הכריכה, במקום מטוס, יופיע הגיבור האנושי המרכזי של הספר: הגנרל קרטיס למיי. יש כמה תמונות של למיי עם סיגר גדול בפה. תמונות שמתכתבות היטב עם כותרת שמדברת על ״כנופיה״ (באנגלית, שם הספר נקרא ״מאפיית המפציצים״, הסיגר כבר מתכתב עם טוני סופרנו). 

כמובן, התצלום הוא לא ההבדל היחיד. יש שאלה היכן שמים את הכותרת, והאם התצלום מכסה את כל השטח, או רק חלק ממנו, והאם הכותרת צפה על התצלום, או מקבלת מסגרת משלה, עגולה או מלבנית. ובעוד אנחנו עובדים על הכריכה, עבדנו גם על הלוגו של הסדרה. מלכתחילה היה ברור שיופיעו קיפוד ושועל, אבל איך בדיוק? הכריכות השתנו, והתכתבו, עם המתכונת המשתנה של הלוגו. גם צבעי המסגרות לבשו ופשטו צורה. יכול להיות שמה שבחרנו ייראה לחלקכם הבחירה הפחות מוצלחת. זה קורה עם הרבה כריכות. מראים לחמישה בני אדם, מקבלים חמש חוות דעת שונות. אחת רוצה את האדום, אחד את הכסוף, שלישית את הירקרק שאף אחד אחר לא סובל. עניין של טעם.

 

הנה אדום כהה ושחור.  אחרי שהכנו את הכריכות האלה, כשהיינו כמעט מוכנים, הבנו שצריך לשנות כיוון, בין כל הסקיצות, אמרי החביא אחת עם מטוס קצת אחר, הרבה יותר קרוב ומאיים. כמה חברים שהראינו להם, מייד הצביעו על המטוס הזה – זו הכריכה שמושכת יותר מאחרות. לא מטוסים מתרחקים, מרוחקים, אלא אחד שנותן להרגיש את הרעש, את רוח הפרופלור בפנים. איתו נשארנו. ועם מסגרת בצבע אחר.

3 כריכות

 

 

הקודמים

איל חולתא, מה עשינו לא נכון?

שיחה על קנדי וקובה, על אולמרט ולבנון, על נתניהו ופתיחת אופציות, על המבט מוושינגטון, על סין ומלכודת תוקידידס, על ביידן והחותים, על פוטין ואיום הגרעין, על מוחות בצלוחית, רשתות חברתיות, רשתות של חיידקים, קבעונות פסיכולוגיים, שבירות ואנטי שבירות, שאיפות פוליטיות, בינה מלאכותית. וגם על דאגות. הרבה על דאגות.

להמשך »

יומן אמריקאי: מי שלא דואג מדאיג

רק הגעתי, אבל מספיקות שלוש פגישות עם יהודים המעורים בקהילה כדי להתרגל לכך שזו המציאות החדשה של היהודים כאן, וגם שלנו בישראל. יהיו לה השלכות על אקדמאים ישראלים שרוצים לצאת למחקר בעולם. יהיו לה השלכות על בתי הוצאה. יהיו לה השלכות על החשיפה של ישראלים לתרבות העולם, ועל החשיפה של העולם לתרבות ישראלית. בקרוב ממש תוכלו לקרוא עוד מאמרים בנושא הזה במגזינים אמריקאים נחשבים, שכבר שלחו כותבים לראיין אמנים ישראלים. בקרוב ממש תוכלו לראות כיצד אווירת הדה-לגיטימציה מכרסמת בכוחה של ישראל לספר את הסיפור שלה.

להמשך »
0
    סל הספרים
    הסל ריקחזרה לחנות