fbpx

מאמרים

article icon
הנה שאלה: האם ימי קורונה הם ימים של קריאה על קורונה, או ימים של בריחה מקריאה על קורונה? מצד אחד, זה מה שרלבנטי, זה מה שחשוב כרגע. מצד שני, על הקורונה יש מספיק בעיתון, או ברשת, וכשלוקחים ספר ליד רוצים שיהיה דלת למקום אחר. 
סלוגן הקיפוד יודע
הרשמה לניוזלטר

מאמרים קודמים

יומן קריאה: מה לקרוא ב-2022

הנה שאלה: האם ימי קורונה הם ימים של קריאה על קורונה, או ימים של בריחה מקריאה על קורונה? מצד אחד, זה מה שרלבנטי, זה מה שחשוב כרגע. מצד שני, על הקורונה יש מספיק בעיתון, או ברשת, וכשלוקחים ספר ליד רוצים שיהיה דלת למקום אחר. 

זו דילמה של קוראים, וגם דילמה של מוציאים לאור. האם בימים של סגר, ואם לא סגר רשמי אזי סגר מרצון, ואם לא סגר מרצון אזי בידוד, או חלילה מחלה – האם בימים האלה, שבהם כולם מבלים קצת יותר בבית (וממילא, גם חורף), מה שהקוראים רוצים מהמוציאים לאור זה ספר שיהדהד את החוויה שלהם, או ספר שימלט אותם מהחוויה שלהם. לפעמים נמצא לזה פתרון עקיף. נאמר, ספר על מגיפות באופן כללי, ולאו דווקא על זאת. או ספר על וירוסים, אבל לאו דווקא הוירוס זה. אולי עכשיו, יותר מבעבר, הציבור רוצה להבין מהו בכלל וירוס, ומהי מוטציה של וירוס. האם וירוס הוא חי, או לא חי?

מהם החיים, שני עמודי ההקדמה לספר של שרדינגר

בשנים האחרונות יצאו לא מעט ספרים על השאלה מה חי ומה לא חי. זו שאלה שלא פשוט להכריע בה. חלק מהעוסקים בה הם פילוסופים, חלקם אנשי מדע, פיזיקאים או ביולוגים, חלקם אנשים שכתיבת ספרים מקצועם – והם מראיינים ביולוגים או פילוסופים. התשובות שהם מקבלים מגוונות, אבל רובן, לפחות זו האופנה עכשיו, מנסות למסגר תהליכים – החיים הם לא ״דבר״ הם ״דבר שקורה״. וזו כמובן תובנה חשובה, אבל היא לא פותרת את שאלת החיים, רק מזיזה אותה צעד קדימה. במקום לשאול מה הדבר שהוא החיים, יש לשאול מה התהליך שהוא החיים. ומתי החל, ואת איזה יצורים הוא כולל, או לא כולל. לדוגמה – וירוס. לדוגמה – חיידק. על הראשון מקובל לכתוב שאיננו חי, על השני שהוא חי. על השאלה למה, תצטרכו לקרוא כמה ספרים, ואז להבין שאין ״למה״ יש רק ״בעיני מי״.

עכשיו נחזור לאחור: מה לקרוא בתחילת 2022, כשהאומיקרון בחוץ? מייד כשנגמרות רשימות הסיכום של השנה הקודמת, נפתחות רשימות התחזית של השנה הבאה. בהוצאות מסודרות וגדולות בעולם, אפשר לדעת, לעיתים זמן רב מראש, מה יוצע לקוראים. בישראל זה מקובל קצת פחות. ההוצאות משחררות מידע על ספרים צפויים רק קרוב ליציאת הספר. אולי חשש מתחרות בשוק קטן (אם אספר שאני מוציא ספר על מגפות, יקדים אותי מישהו ויוציא ספר אחר על מגיפות), אולי העובדה שהוצאות בישראל מתנהלות בצורה קצת פחות מסודרת מהוצאות בחו״ל. ואגב, זו לא תלונה, זה שבח. מה שלוקח שם שנים לוקח כאן חודשים. מה שמלווה שם באינספור הליכים של ביורוקרטיה, קורה בישראל בהליך מקוצר. אין הרבה תחנות מהכותב ועד הקורא. אין הרבה זמן שמוכרח לחלוף מרגע סיכום על הוצאת כתב יד ועד שהוא יוצא.

באתר הקיפוד והשועל כבר אפשר למצוא כמה ספרים קדימה. בינואר הוצאנו את מלקולם גלדוול ו״כנופיית המפציצים״, במרץ נוציא ספר של פרופ׳ גדי היימן, שירתק אתכם לפסיכולוגיה של קבלת החלטות של מנהיגים ברגעים הכי קריטיים של המאה העשרים. אחריו נוציא ספר על הפילוסופיה של קאנט והקשר שלה לתורת הקוונטים. זה ספר למי שמוכנים להתאמץ קצת יותר, כדי להבין את המהפכה הגדולה של תפיסת המציאות מקאנט, דרך אלברט איינשטיין, וכלה באנשי הקוואנטים, הייזנברג, שרדינגר, בוהר ובוהם (אגב, כמה מכם יודעים שבזכותו של הסנטור רודף הקומוניסטים מקארת׳י, בוהם התגורר כאן ולימד בטכניון?).

אגב, שרדינגר, למי שלא מכיר (ההוא מהחתול), כתב את אחד הספרים המוכרים ביותר על השאלה מהם החיים. למיטב ידיעתי, וידיעותיו של גוגל, הספר לא תורגם לעברית. עכשיו כנראה קצת מאוחר מדי. זה ספר משנות הארבעים של המאה הקודמת, ומאז חלו לא מעט התפתחויות בפיזיקה (קצת פחות) ובביולוגיה (הרבה יותר). כך או כך, דווקא העיסוק של פיזיקאי דגול בשאלה הגדולה הזאת הניע כנראה לא מעט מדענים שבאו אחריו להיכנס לדיון בה, ולנסות לפצח אותה. ביניהם, שניים חשובים במיוחד, ווטסון וקריק, שפענחו את מבנה הדי.אנ.איי. קרל זימר, שספרו ״Life’s Edge״ היה רב מכר בשנה האזרחית שעברה, מתאר את התהליך הזה. כמותו, אם כי אחרת, גם וולטר אייזקסון, שכתב את “The Code Breaker״ על ג׳ניפר דאונדה, שזכתה בנובל על פריצת הדרך בעריכת רצפים של די.אנ.איי.

אייזקסון כתב לא מעט רבי מכר גדולים, שחלקם פורסמו גם בישראל והצליחו יפה. אחד על אינשטיין, אחד על סטיב ג׳ובס, אחד על ליאונרדו דה וינצ׳י. ספרו על בנג׳מין פרנקלין היה להיט אמריקאי, אך לא תורגם, וכך גם הספר על דאונדה. אולי משום שאיננה מוכרת מספיק, אולי משום שאף עורך לא הניח שלספר על רצפים של די.אנ.איי יהיה מספיק קהל (ואגב, קראתי – הספר גם קצת פחות מרתק מכמה מהאחרים). כך או כך, את ספרו הבא תוכלו לקרוא כאן בעברית. זה ספר על היזם אלון מאסק, שזכויותיו נרכשו בכל העולם, כולל אצלנו. הוא כמובן לא הראשון על מאסק, רק לאחרונה יצא ספר של טים היגינס שעוסק במאסק ובטסלה. אבל הוא הראשון של אייזקסון על מאסק. ובעולם של ספרים, חשוב מאוד לא רק מה כותבים, אלא גם מי כותבים.

 

 

הקודמים

למה אנחנו לא משנים את דעתנו, אפילו כשאנחנו טועים

קיפשו-אקסטרה: שיחה עם פרופ׳ עזר גת על ספרו החדש ״קיבעון אידיאולוגי״ (אנגלית, אוקספורד). על האבולוציה, הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והפוליטיקה שהובילו אותנו לעולם מקוטב, שבו קשה לבני אדם לשנות דעה, וקשה להם לדבר עם המחנה היריב

להמשך »

תורת כותרות הספרים על רגל אחת

מעת לעת אני חוזר לשמות של ספרים, בדרך כלל, כאשר יש התלבטות ביחס לשמו של ספר חדש. ועכשיו אני מתלבט עם שני כותבים על שני שמות. ספר אחד על היסטוריה ישראלית, ספר אחד על כלכלה התנהגותית

להמשך »