לכאורה, זה בסך הכל דף ברשת, דף לדפדוף, לגלגול, לצפייה. למעשה, זו הסחת דעת. במקום לקרוא ספר, אפשר לבלות שעות – את השעות שאפשר לסיים בהן ספר – בבהייה בדף החדש: כל הספרים המומלצים של ניו יורק טיימס מאז שנת 2000.
רוצים לראות איך נראית עבודה על כריכה של ספר? המאמר הזה הוא לא בדיוק מאמר. הוא מצגת של כריכות. מראשונה ועד זו שנבחרה
למודל החדש יש כמובן כמה חסרונות. ראשון שבהם, הקושי שהוא מייצר להבחין בין ספרות טובה לספרות גרועה. פעם היה מקובל שספר משולם הוא כנראה ספר גרוע (אחרת היה נמצא מי שיוציא אותו ללא תשלום). היום המצב כבר אינו כזה. כמה מהספרים הטובים ביותר שיצאו בישראל בעשור האחרון היו ספרים משולמים
הנה, על קצה המזלג, דילמה של כותבים, של עורכים ושל מו״לים. אולי גם דילמה של קוראים. לכמה עמודים יש לכם סבלנות? מתי תרגישו שהספר ״ארוך מדי״ ולכן תוותרו עליו, או ״קצר מדי״, מה שנותן לכם תחושה של מוצר חפיף, של ניסיון לגרום לכם לרכוש משהו בלי לתת תמורה הולמת. ספר של עמוד – תרכשו? כנראה שלא. ספר של עשרה עמודים? של חמישים? של שמונים? ומה עם ספר של 600 עמודים?
מכל הספרים שרכשתי השנה אמליץ לכם על אלה שבעיני היו הטובים ביותר. כדי שאם אתם בדיוק מתלבטים מה לרכוש או לקרוא, אולי אביא תועלת. וכאמור, אתרכז במקרה הזה בספרים שרכשתי במדינות אחרות. אולי בגלל שמדובר בסוף שנה אזרחית זה ממילא הדבר הנכון, ועל ספרים בעברית אכתוב בערב ראש השנה שלנו, היהודים קוראי העברית.
האם יש לכם העדפה מוקדמת לנושא של הביוגרפיה הראשונה או השנייה? נניח שאתם מעדיפים לקרוא על אמריקה של המאה ה-19, כי על המאה ה-20 אתם כבר יודעים מספיק – במקרה כזה, גרפילד. נניח שאתם מעדיפים פעילים כריזמטיים על פני נשיאים נשכחים – במקרה כזה, קינג. זו ביוגרפיה וזו ביוגרפיה, זה מנהיג וזה מנהיג, אבל גם אם אינכם יודעים כלום על קינג או על גרפילד, יש מספיק סימנים שיאפשרו לכם לפתח העדפה מוקדמת לקורות חייו של אחד מהם.
