כל המאמרים

שבוע הספר חזר, לכמה ימים משונים, לניסיון התנעה מחדש של אירוע שהתחיל, ואז נגדע, ואז היסס, ואז נפתח. ניצלתי את ההזדמנות כדי לעיין בנתונים מפה ומשם על קריאת ספרים

את השלל הגדול של ספרי שבעה באוקטובר אפשר לקטלג לחמש קטגוריות – ואז להוסיף שלוש

הייתה ביקורת באיזה עיתון, ביקורת קצרה, לא חשובה במיוחד. המבקר כתב משפט בנוסח: ״עריכה לא טובה״. וזה משפט שהתעכבתי עליו. ״עריכה לא טובה״. איך הוא יודע? למה הוא מתכוון?

כמה ספרים קראתם בשנה החולפת? אם לא קראתם אף ספר – קל לזכור. אם קראתם אחד – די קל לזכור. אולי אפילו תזכרו את שם הספר. אם קראתם כמה בודדים, אולי לא תזכרו בדיוק כמה, תצטרכו להעריך, שלושה, חמישה? אם אתם מייחסים לקריאה ערך, יש סיכוי שקצת תגזימו למעלה, כדי להרגיש טוב. כך הם בני אדם, יש להם ״הטיית רצייה״. כלומר, נטייה לענות באופן שתואם את הנורמות המקובלות בחברה.

השאלה כמה מספרי ״הפרס הלאומי היהודי״ בארה״ב מתפרסמים גם בעברית, זוכים לתשומת לב גם בעברית, היא שאלה מעניינת, משום שיש בה כדי להעיד על האפשרות של שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם לייצר ביניהן שיח תרבותי בעל משקל.

בכל שנה בדצמבר, לפעמים כבר בסוף נובמבר, אני עובר בסקרנות על רשימות הספרים הנבחרים של השנה בעולם. כמה מהם קראתי? כמה מהם ארצה לקרוא? מה מלמדת הרשימה על מצב הרוח הכללי של הוצאות הספרים ושל הקוראים? אלה שאלות מעניינות, שאני מנסה לפענח בעזרת כמה רשימות מכמה עיתונים מובילים