מה שברור לישראלי שעסק כל חייו בסוגיות של גרעין, לא בהכרח ברור לאמריקאי הממוצע. מכון המחקר ״פיו״ פרסם בשבוע שעבר את נתוניו של סקר חדש, שבו ביקש מהמשיבים להעריך האם הטלת הפצצות על הירושימה ונגסקי ב-1945 הייתה מוצדקת או לא מוצדקת
כמה זמן צריך ללמד את אותו ספר בבתי הספר? שאלה טובה. את התנ״ך, ספר חשוב, מלמדים כבר שנים רבות, ויש לי חשד שימשיכו ללמד. אבל לא בשיעורי הספרות. בשיעורים אחרים. גם שירים של חיים נחמן ביאליק ממשיכים ללמד כבר הרבה שנים. אני למדתי מהם כשהייתי תלמיד תיכון, בתי הצעירה, שצעירה ממני כמעט בארבעים שנה, למדה מהם כשהייתה תלמידה בתיכון.
שבוע הספר חזר, לכמה ימים משונים, לניסיון התנעה מחדש של אירוע שהתחיל, ואז נגדע, ואז היסס, ואז נפתח. ניצלתי את ההזדמנות כדי לעיין בנתונים מפה ומשם על קריאת ספרים
את השלל הגדול של ספרי שבעה באוקטובר אפשר לקטלג לחמש קטגוריות – ואז להוסיף שלוש
הייתה ביקורת באיזה עיתון, ביקורת קצרה, לא חשובה במיוחד. המבקר כתב משפט בנוסח: ״עריכה לא טובה״. וזה משפט שהתעכבתי עליו. ״עריכה לא טובה״. איך הוא יודע? למה הוא מתכוון?
כמה ספרים קראתם בשנה החולפת? אם לא קראתם אף ספר – קל לזכור. אם קראתם אחד – די קל לזכור. אולי אפילו תזכרו את שם הספר. אם קראתם כמה בודדים, אולי לא תזכרו בדיוק כמה, תצטרכו להעריך, שלושה, חמישה? אם אתם מייחסים לקריאה ערך, יש סיכוי שקצת תגזימו למעלה, כדי להרגיש טוב. כך הם בני אדם, יש להם ״הטיית רצייה״. כלומר, נטייה לענות באופן שתואם את הנורמות המקובלות בחברה.
דילוג לתוכן
